על אהבה והלם קרב

בגיל ארבעים התאלמנתי.

והעולם שתק.

האיש, לצדו צעדתי מכתה י"ב, נקרא אל הדגל, ולא חזר.

לא היה לי קבר.

לא קצינת נפגעים.

לא שבעה.

זר הופיע בביתי,

שלא זיהה את עצמו, את ילדיו או אותי.

גופו היה שלם, תודה לאל. נפשו שסועה. 

ולא הייתה ישועה.

אנחנו זוג מגיל 18, הורים לשני בנים וסבא וסבתא לנכדה.

אלי שירת 22 שנים בסיירת גולני כלוחם, מפקד וצלף, ושש שנים במשרד הביטחון, באבטחת נציגויות בחו"ל.

ב- 2006 הוכר כהלום קרב. PTSD .  

אני, גבריאלה, מטפלת שנים רבות ביחידים, זוגות וקבוצות, בשיטות הנוגעות בגוף-נפש ותודעה.​

יחדיו עברנו חוויות קשות, אשר שינו כליל את חיינו, בכול תחום: בתחום הזוגי, המיני, ההורי, המשפחתי, התעסוקתי והחברי.

עם זאת, למדנו כיצד לשמר בתוכם את האהבה, ולאפשר לה לתמוך בנו.

​

הבנו שהסיפור האישי שלנו, נוגע כמעט בכול בית, משפחה, ישוב ומקום עבודה בישראל. גילינו, שכמעט ואין בנמצא הקשבה וריפוי למערכת הזוגית והמשפחתית.

​

כול זוג, אשר מתחיל בתהליך ההחלמה, מעלה עמו על דרך המלך את המעגלים האנושיים סביבו.

החלום הוא להביא ריפוי, להוות חלקיק אור בדרך מהמלחמה והמחלה להחלמה. על מנת לברוא את ההשפעה הזו, יצרנו ספר זה ומופע זוגי. שניהם נוגעים בטראומה בעיניים פקוחות, ועם זאת מלאות בחמלה, אופטימיות ותקווה.