אצא לי השוקה
האנרגיה בעולם מבקשת להיות תנועה מתמדת.
נתינה וקבלה הן נתיביה.
נתינה בכנות, באהבה, מרצון שלם וללא תנאי- הנתיב פתוח .
קבלה באהבה וללא תנאי- האנרגיה זורמת.
כשאני נותנת בציפיה להחזר, או בציפיה לקבל מה שנתתי, באופן שנתתי, בעיתוי מוגדר....- האנרגיה נתקעת. אין לה מושג מה האישה הזו רוצה.
הנה, היא באה, נושאת מתנות, ואני אומרת: " לא כך, לא כאן".
שנות אכזבה רבות למדוני, שכאשר אני אוהבת את האיש שלי בדרכי, ומצפה שיאהב אותי באותה דרך, אני מפספסת- את מה שהוא נותן לי, מאפשר לי, מזרים אלי. אני עיוורת למתנותיו והוא, בסופו של דבר, יתעייף מלהביאן לפתחי. יש מהלך עדין בין לבקש מה שאני זקוקה לו, ויחד עם זאת, להישאר פתוחה ולאהוב את הצורה בה מתגשמת האהבה שלו.
קורה שאני תורמת למישהו מכישוריי, ללא תמורה כספית. היקום רוצה להזרים אלי "תמורה". אם אודיע לו ממי אני מוכנה לקבל ומה בדיוק- הוא יתבלבל. כדאי שאשאיר פתח , ללא שיפוט.
לפעמים אני מטפלת בא', ג' לוקחת אותי לחופשה וב' נותן לי בלנדר. לפעמים נדיבות מתפרצת לחיי, מיעד אקזוטי, שולח לא ידוע. תמיד המתנה שהיקום מתכנן עבורי טובה, רבות הפעמים בהן היא טובה לי יותר מזו שאני מדמיינת.
לכול אחד מאתנו, בכול רגע, יש משהו משלו לתת לעולם. חוכמה, קסם, חמלה, אהבה, כסף, רכוש. נשלחנו לכאן עם מתנות למשחק של החלפות, שוק "קח תן".
כשאני מסרבת לחלוק את שלי- היא מתעפשת, נשכחת בבוידם.
כשאני מוסרת אותה על תנאי או ממניעים לא טהורים- היא מתלכלכת, והמשחק מאבד את הכיף שלו.
כשאני מסרבת לקבל מתנה, בגלל שלא ראיתי או שזו לא המתנה עליה בניתי - אני נכנסת למצב של חוסר שביעות רצון וקורבנות.
עם כול אלו אני מייצרת בעולם עוד שכחה, לכלוך, ניכור וחוסר. במקומם אני בוחרת לשחק בהחלפות- משחק השפע. מה יש לי היום לתת? מה העולם מגיש לי? יאללה! אומרת כן.
כמובן שעל מנת להיות שותפה פעילה במשחק עלי להאמין כי יש לי מתנות, כי העולם דורש בטובתי, כי יש מספיק לכולנו, לשחרר אמונות נושנות כמו:
אני לא שווה
אני לא מספיק טובה
אם אני נותנת אין לי
מתנות זה רע
העולם אינו מקום בטוח עבורי
ועוד ועוד אמונות כאלו, העוסקות בשפע, כסף, ערך עצמי ומתנות.
ועם השחרור, טעינה:
ככל כשאני מחוברת לאנרגיה, למקור, אני עולה על גדותי, אז הנתינה והקבלה מתבצעות אף ללא התכווננות מיוחדת.
במשחק הזה, הכללים הפוכים מאלו שלמדנו: ככול שיש יותר משתתפים, ככול שיש יותר חלוקה, השפע גדל. לכולנו. הוא עובד עם אני אנוש, אדמה, בעלי חיים....
באהבה.