top of page

על האש ועל המים

על האש ועל המים

לפני מספר שנים הנחיתי סדנת תנועה בפסטיבל. אחד המשתתפים היה מנחה גם הוא.

בסיום הסדנא התקרב אלי להודות לי ושאל :" אבל למה כ"כ הרבה אש?" וזאת בסדנא שהחלה ברבע שעה של עיסוי זוגי והסתיימה בהרפיה. עבורי היא הרגישה מאוזנת לחלוטין...

הוא לחץ לי במקום ותיק, לא סגור, כואב, שהתמיד ללחוש על אוזני: " את יותר מידי, כמו פיל בחנות חרסינה".

מי שלא פגש אותי אישית לא יודע- יש לי קול ששומעים. כשהייתי ילדה ונערה שמעתי המון "שששששששששששששששששש". הווליום שלי היה לא נוח.

כשאני שמחה, אי אפשר לטעות בי. העיניים זורחות, הרגלים מדלגות, האגן מקפץ והשיניים זורחות.

השמש זורחת בעוצמה.

כשאני עצובה, אני מתייפחת. אני מרשה לעצמי לבכות בקול. לדמעות להכתים את פני.

השיער שלי צבוע פלטינה ורואים אותו ממאדים. העיניים שלי בהירות ומעוררות תגובות, החל מ-"איזה פחד, אלו עיניים חודרניות" ועד "כמה אהבה יש בעינייך".

מטפלת אחת, שתמכה בי עם פרחי באך, אמרה לי: " אם את רוצה עוד מטופלות, את צריכה לצמצם את האור שלך. הוא מסנוור".

לקחתי את הדברים לליבי והשתדלתי להצטמצם....לא הצלחתי.

זאת אני ולא בכדי. העובדה שאני נראית, וגם העובדה שאני אוהבת להיות במרכז משרתות את עבודתי. לא יכולתי לעשות את מה שאני אוהבת בהיחבא. לרקוד אתכן, לשאוג, לכתוב כאן....

ואז הבנתי את המשחק שמתאים לי. אש ומים!

אני מזל דגים, פריקית של טבילות מכל הסוגים. כשהייתי ילדה, עצרתי את משפחתי, חורף או קיץ, לשכשך בכל שלולית שנקרתה בדרכנו.

מאז ומתמיד אני חיה בעולם הדמיון והרגש הפרטיים שלי. זהו מקום היצירה שלי. "את חיה בבועה", הייתה ועודנה תגובה לאורח חיי.

כשאני רק לעצמי- אני פשוט מה שאני באותו הרגע. האש בוערת- אני ביאנג, בזכרי שלי ורצה אתו.

כשעוטפת אותי רכות, חשכה, כשאני בשיחה עם ההדרכה שלי- היין שבי אוסף אותי אל חיקו.

כשאני בשירות אחרים, אני קשובה למה שיש עכשיו בחדר ועוברת בין האש והמים כלוליינית.

למדתי, שאת העוצמה שאני מביאה לאולם מלא רוקדות, עלי להזרים באופן שונה כשאני עם מטופלת אחת, לחוש את כל המרחב סביבי ולהיות אתו בדו שיח.

המקום, שבו הלמידה עדיין גדולה עבורי, הוא ביחסי עם ילדי ואישי. כמה הם יכולים להכיל ממני? מתי אני באמת בוחרת לעבור בין שתי האיכויות האלו ומתי מוותרת על עצמי במודע או שלא במודע? מזל שיש לי עוד הרבה שנים לשחק!

מה שאני באמת בוחרת לזכור הוא שהכול נמצא בכוונה.

כשאני באהבה, האש שלי מחממת ולא שורפת. המים שלי עוטפים ואינם מטביעים.

אז על האש ועל המים- תודה.

bottom of page