9 באהבה

 

 

9  באהבה      

 


אז גם אני ישבתי להרהר על אהבת חינם ושנאת חינם בחיי.
אני חושבת ששנאה ממש לא ידעתי אף פעם, ואולי רק לא הרשיתי לעצמי 
 

 

לחוש אותה, כ"כ שלילית ומפחידה. אבל את בני הדודים שלה הכרתי היטב- עלבון, אכזבה, נטישה...
כנערה וכאישה צעירה השקעתי את כל כולי בחברות שלי, ותמיד הרגשתי מאוכזבת מהדרך בה גמלו הן לי. האמנתי כי יש דרך לאהוב, ולא זכיתי לקבל אהבה בדרך הזו. כך הסתיימו רוב מערכות היחסים שלי עם החברות, כשאני כועסת וצודקת.
גם את אלי, בן זוגי היקר, אהבתי אהבה רבה. אך אהבת חינם? גם כאן ציפיתי לקבל, בדיוק באופן בו נתתי. וכמובן, שהציפיה הזו סימאה את עיני מלראות את כל השפע, שהוא כן העניק לי.
הייתי נערה שונה- בהתנהגותי, בבגדי, בשיח שלי...וזכיתי לתגובות ציניות עד פוגעניות ממש. היום אני יודעת כמה ציניות וזלזול היו בי כלפיהם- על כך שלא היו כמוני.

כשאני מתבוננת לאחור, אני יכולה להיזכר בשלושה אירועים מכוננים, אשר לימדו אותי אהבה ללא תנאי:
הבנים שלי. ההתחלה שלי כאם הייתה מאד קשה. אבל היום- אין ולא יהיה הדבר שיגרום לי לאהוב אותם פחות. הדרך שלהם היא שלהם ואני יכולה רק להשתאות ומידי פעם, כשאני מתבקשת לכך, לכוון.

אני זוכרת סשן טיפולי, בו בכיתי על כך כי אישה חשובה בחיי לא אוהבת ומקבלת אותי כפי שאני.
השאלה הבאה שנשאלתי הייתה- ואת אוהבת אותה כפי שהיא? זאת אומרת- האם את יכולה לאהוב אותה, ללא תנאי, גם כשהיא לא אוהבת אותך כך?

ואני זוכרת אותי ואת אלי במפגש טיפולי, בו נאמר לנו- אתם אוהבים זה את זו, כפי שהייתם בגיל 18. האם אתם יכולים לאהוב את מי שנמצא כאן עכשיו?

והיום, כמה אהבה ללא תנאי יש בי?
אני מוצאת כי אני עדיין חוטאת לעצמי- לא תמיד מקבלת אותי עם כל האין והיש...אני עדיין מועדת לעתים עם אלי. כרגיל, הקרובים ביותר עדיין "חוטפים"... עם יחסי לשאר הדמויות בחיי אני מרוצה למדי.
אז מה נשתנה?

למדתי כמה חשוב לי לשחרר כעסים והיום אני גם סולחת מאד בפשטות.. מתוך ההבנה העמוקה, כי כולנו עושים, כל הזמן, כמיטב יכולתנו, על פי הידע וההבנה העומדים לרשותנו.

אני יודעת כי לכל נשמה דרכה בעולם, ולחשוב שאני יודעת טוב יותר מה התהליך, הקצב, הכיוונים הנכונים עבור מישהו אחר – זו יומרנות ושליטה.

מזה שנים אני בונה את בית המקדש הפנימי שלי. מתבוננת במודעות באמונותי, מחשבותי, רגשותי, גופי. מקדישה את זמני להרחבת הכלי שלי- התודעה - הלב. לומדת ומלמדת לחיות ממרחבי הלב, ושם יש רק אחדות ואנרגיה של הבריאה- שהיא היא אהבה ללא תנאי.
ככל שהכלי גדל, גדלה כמות האור שאני יכולה להכיל, ואז מתחולל הקסם- כבר אין צורך לחשוב על נתינת האהבה במודע. כאשר הכלי מלא, הוא עולה על גדותיו ושופע אהבה לכל הכיוונים.
מאחלת לכולנו שנזכור לבנות את בית המקדש הייחודי שלנו, ומתוכו את בית המקדש המאוחד לכולנו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

צרו קשר

054-4684351

כל הזכויות שמורות לגבריאלה שיר
עיצוב האתר: michal sheena