נעלי הקסם של דורותי

April 8, 2018

נעלי הקסם של דורותי                                       

 

 

לאחר הצבא, רצינו לבלות זמן בחו"ל. אלי היה חייל קרבי, שמענו מחברים

על שרות בשגרירויות, נדלקנו ועשינו. 

 

כשגרנו בלונדון, ראינו את העובדים האחרים משקיעים זמן וכסף בקניות וארגון קונטיינר לארץ. שהרי אפשר לחסוך המון כתושב חוזר.

גם אנחנו אהבנו דברים יפים, וכך מצאנו את עצמנו, אמנם נהנים מאד מלונדון, אך עסוקים בתכנון וקניות. עכשיו, שלא תבינו לא נכון, היה כייף. יחד עם זאת, טיול גדול כבר לא היה...

מה עושים, כשאני מבצעת פעולה, האמורה לשרת רצון מסוים שלי, ואז מוצאת עצמי בכיוון שונה לחלוטין?

בשלב הראשון- מודעות. אני בודקת עם עצמי על בסיס יומי את מדד האושר בכול הגופים שלי- בריאות, אנרגיה, ענין בחיים... קשר לחזון שלי, לרצון.

לעתים החיים חכמים ממני, ולוקחים אותי למציאות שמשרתת טוב יותר את תכליתי. זה המקום להודות, ולבדוק איך לדייק עוד.

 

פעמים אחרות אמצא עצמי "לפתע" לא מאושרת, לא מחוברת, משתבללת...

גם כאן כדאי להודות, כיוון שכך אני מקבלת באהבה את מקומי, וזו התחלה לשינוי.

 

ואז- היזכרות. מי אני ומה היה רצוני המקורי.

 

אני פוגשת נשים שרצו מקצוע בטוח ושכחו את התשוקה לציור, מוסיקה, ריקוד...

את אלו שרצו להיות אמא מושלמת ושכחו להיות חברות של עצמן

את זה שרצה להרוויח המון כסף כדי לעשות כייף למשפחתו, וכבר שנים לא ראה אותם

אלו שעברו לזמן קצוב לצפון, רק עד ש...., והלב נשאר במדבר

או נשים כמוני, שעבורן הכלי דרכו הן מביאות עצמן לעולם משתנה תדיר. לעתים המעבר מבלבל ולעתים אנחנו שוכחות להחליף בזמן.

 

לאחר שנזכרתי ברצון המקורי, אבדוק אם הוא עדיין קיים. לפעמים יעלה אחר במקומו ולפעמים יש לדייק אותו למי שאני היום.

 

ואז השאלה הגדולה- יש תחושה שאני כבר כלואה במציאות הזו. איך אני משנה? אין לי אפשרות לעזוב עבודה, לימודים, חברה וכו'.... הפחדים תופסים פיקוד. לאחר שנביט להם בעיניים, חלקם יעלמו ועם חלקם נלך יד ביד.

 

ועדיין ישארו לעתים עובדות- חתמתי חוזה ארוך, אני באמצע לימודים שחשובים לי וכו'...

 

כאן נכנסות לפעולה נעלי הקסם של דורותי.

עלי לאותת ליקום מה הכיוון החדש שלי. אם אמשיך לעשות הכול אותו דבר, התוצאה תהיה זהה. מתחילים בדברים שאני מסכימה להבין כאפשריים. שאין שם מאבק.

 

נניח שאני רוצה לחזור לדרום. הופ, אקיש בנעלי :

בכול הזדמנות אטייל שם. אחפש אפשרויות דיור (גם אם יש עוד שנתיים בצפון). אחפש שם חברים.

 

אני לא מספיק חברה שלי

אקבע דייט שבועי עם עצמי או חברה. אבלה זמן רב יותר במקלחת. אקרא אפילו רק עמוד אחד בספר לפני שיעצמו עיני. אזכור אותי.

 

ואם הרצון רגשי או רוחני יותר-  אני רוצה להיות שמחה, מחוברת, מושקעת, מוגשמת... עלי להקיש בנעליים ולהביא לחיי יותר מאיכויות אלו. בכול מסלול בו מצאתי עצמי, אני יכולה. גם אם זה מתחיל בקטנה. רשמי לעצמך את רשימת הדברים המשמחים אותך. אם זה גדול עליך- מה גורם או גרם לך בעבר הנאה. אל תלכי לישון לפני שאחד מהם לפחות קרה. גווני ביניהם. שימי לב לטוב. היי בהודיה.

 

לא משנה איך תקראו לזה. במקום בו תשקיעו אנרגיה ופוקוס תהיה התרחבות.

או, כמילות הפוסט הזה- היקום שומע  כשאת מקישה בנעלי הקסם שלך.

 

באהבה

גבריאלה שיר

מרפאת, מורה, מתקשרת, רוקדת, כותבת, נושמת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

צרו קשר

054-4684351

כל הזכויות שמורות לגבריאלה שיר
עיצוב האתר: michal sheena