LEAP OF FAITH - אז איך קופצת האמונה?
היית בטיפולים. ניקית אמונות. הסתכלת בלבן של העיניים- בפחד, בתסכול, בכעס. עלית גבוה וירדת נמוך.
ואת לא מרגישה בשינוי. החיים ממשיכים כאילו כלום. ואת עבדת כל כך קשה.
פעמים רבות, כשאני שואלת לשלום מטופלת אני מקבלת זרם של כול מה שלא עובד. כשאני שואלת מה קורה בנושא בו עסקנו לפני שבוע, אני שומעת "אה, נכון, בעצם..."
כמה את ערה לשינויים קטנים? לניואנסים? בגוונים שאת רואה לפתע? בתגובה שלך למה שנאמר, איך התעוררת בבוקר, במה בחרת לשים את האנרגיה שלך....
אנחנו כל כך רגילות לחליפת חיינו. לעתים אנחנו מפספסות כפתור שנתלש, צבע חדש, תפר שהפסיק להציק.
שימי לב לפרטים הקטנים, השתמשי בכול חושייך. כשאת מגלה את החדש הכירי בו, הקדישי לו הודיה. אח"כ הודי גם למה שעדיין לא לשביעות רצונך. גם לו יש סיבה.
למה הוא עדיין כאן? טיפול הוא כמו גינון. אני ואת מביטות בגן, מעשבות ומטפחות. מארגנות עבורך אדמה פוריה. ולפעמים יש שם עוד שורש. עיקש ועמוק. נפשך עדיין לא מסוגלת להתמודד עמו.
כמתקשרת קורה לי אחד משניים- אני רואה אותו ויודעת לא להביאו עדיין למרחב המשותף, או שגם אני לא רואה.
אז מה תעשי? איך תתקדמי כשהוא אתך? דרך אחת היא לזכור. יש כאן משהו שאני, עדיין, לא יכולה להתמודד אתו. לכן הבחירות שלי מושפעות ממנו. כשאוכל, אגיע גם לשם. בינתיים, אני מטפחת את הערוגות שנגישות לי. ומי יודע, יכול להיות שהמים הטובים יגלשו , ללא משים, גם אל השורש העיקש, וזה יתפרק ללא מאמץ.
ההפתעות מרהיבות. אני שוחה בבריכת כרישים ומגלה מי מעין מתוקים. קופצת ראש מבניין גבוה והכבאים מחכים רק לי, עם מזרון וכוס תה.
אין זו הזמנה לצאת מאזור הנוחות שלך. כול זמן שהוא באמת נוח, את בריאה ושמחה. כשאת לא- זה כבר אינו אזור הנוחות. וזה הזמן לקפוץ, לדלג או לצעוד עקב בצד אגודל.
לכול תנועה, גם הקטנה ביותר, הפוטנציאל לגלות לי משהו חדש, על עצמי, על העולם שלי.
באהבה
גבריאלה גבי שיר
מרפאה, מורה, מתקשרת, רוקד, כותבת ונושמת
054-4684351 www.tisentogaby.co.il