זוגיות אקספרס
אני באותה זוגיות 35 שנה. אני חיית זוגיות, שממש לא חושבת שכולנו אמורים לחיות אחת כזו.
יחד עם זאת, כל כך הרבה אנשים מגיעים אלי, כשבקשת הלב שלהם היא לחיות בקרבה לאדם נוסף.
נכון, העבודה היא של המבקש/ת (בירור, ניקוי וטעינה)... אבל הסתכלו גם על העולם: נישואין, חברות או דייט על הירח- אני מרגישה שמתרחשת זילות. בכלל במפגשים בין בני אדם, ובטח בענייני זוגיות.
נפגשתם, נדלקתם, דברתם כול הלילה, חלקתם את גופכם.
עבר חודש. במהלכו אולי נפתחתם עוד קצת, הבעתם רגשות, רעיונות וחלומות.
ואז הרגשתם שזה לא זה.
אבל מה זה זה? רגע לפני שכול אחד מכם בורח בצרחות אימים לקצה השני של העולם- שווה לבדוק.
החיבורים בינינו הם ניסים גדולים. (אני לא מתעסקת בסטוץ חד פעמי כרגע) ולטעמי, כדאי לתת להם צ'אנס אמתי. יש כאן שתי נשמות שזיהו משהו, שנזכרו במשהו.
הוא לא יכול לדעת מה את צריכה ממנו בכול רגע נתון, כיוון שאתם עוד לא ממש מכירים.
היא לא יודעת איך להתנהג כשאתה צריך את הרגע שלך, כיוון שלא הגעתם לשוחח על כך.
הוא לא משתמש במלים המדויקות לך...
היא מאחרת כרונית...
יכול להיות שבאמת נועדתם לחודש, אבל, אם לא תתחילו באמת לדבר אתכם, איך תדעו?
אתם ביחד כבר הרבה שנים. הייתם עסוקים בבניית בית, בילדים ובעבודה. עכשיו יש ריק גדול. בטוחים שהפתרון הוא פרידה?
יכול מאד להיות שכן, אבל- אתם לא שווים רגע לעצור, להתבונן, לבדוק מה אתם מבקשים לעצמכם להמשך?
כול אחד מכם השתנה במהלך השנים. האם באמת הקדשתם זמן לברר מי עומד/ת היום מולי, האם אני מאוהב/ת בה/ו, מה היא צריכה ממני, האם מתאים לי?
לעתים, שיחות טובות ומבט טוב (אולי גם בנוכחות מטפל/ת) יאפשרו לכם הכרות מחודשת, התלהבות וגילויים של שותפות שונה ודרך חדשה.
ולעתים לא. אך גם אם נגמר, לאחר שעשינו תהליך משותף של בדיקה, שמנו לב ואהבה בצרכים של כול אחד מאתנו, הקשבנו, הקדשנו זמן (ואולי זה מה שחסר קודם)- גם לפרידה יש סיכוי טוב להיות אוהבת.
זו הפרידה שנשמותינו ראויות לה. כך ניתן להמשיך מסע ללא משקל עודף של טינה. אפשר להמשיך עם לב פתוח.
הלב שלנו מזהה במי לבחור, מתי להיפרד, להיפגע, להחלים...
וזו בעצם התורה כולה. להיפגש בלב פתוח, לצעוד ביחד דרך בלב פתוח ואם נפרדים- בלב פתוח.
באהבה