מה שמשמח אותך, משמח את העולם כולו
שנים עברו עד שאפשרתי לחלק מהאמונה הזו להיטמע בי. היה לי מאד קשה לבחור בשמחה שלי. כשצרכי, על פני השטח, התנגשו באלו של אהובי (אתם יודעים, אמא ואבא, בן זוג, ילדים, מטופלות...), היה בלתי נסבל לבחור בי. זה הרגיש כמו בחירה של אישה רעה.
עדיין קורה שאני מפספסת. וכך קרה שבשנה האחרונה ענייני אהובי דרשו את תשומת לבי הנרחבת, ואני התמסרתי ברצון. אממה, על הדרך חזרתי שנים ארוכות לאחור והפקרתי אותי לחלוטין.
נדמה לי שאני נוטה לעשות כאן "הכול או כלום". ללא ספק יכולתי להיות גם אתי. פחות מהרגיל, אבל נוכחת.
עד מתי? מתי הבנתי? אף לא רגע אחד לפני שראיתי שהכול שם תקין. רק אז הרפיתי ובאתי אלי, לבדוק מה שלומי. והאמת שלא היה משהו. לא מצאתי זמן לגופי- כול מה שעשיתי עבורו קודם- ריקוד, שחיה, פילאטיס.. נשכח. ופתאם יש מקומות בגוף שמוחים בתוקף. בקושי תרגלתי מדיטציה, וכאשר כול ישותי הודיעה ליקום: יקירי, אנרגיות הריפוי שלי מושקעות רק כאן, ובענק, הוא הבין- וכך גם התרוקנה הקליניקה שלי.
למזלי, אני נוטה לסלוח לי מהר, וכך לחזור אלי. אם אמשיך להלקות את עצמי על הפעמים שאני שוכחת אותי, השכחה תימשך זמן רב יותר. לזכור אותי זה לאהוב אותי.
וכך חזרתי לעבודה המופלאה שלי (תודה לכול מי שהרגישו והגיעו לחדר הריפוי שלי), למדיטציה, להודיה, לשמחה, ואט אט גם לפעילות הגופנית.
ובעצם, מה שרציתי לספר הוא, שהמשפט הזה- מה שמשמח אותך, משמח את העולם כולו, עובד גם בזוטות.
בתוך התקופה הלא פשוטה הזו, התחשק לי להכניס לחיי צבע, שובבות והתחדשות. לא מצאתי בי את הכוחות לעשות זאת מבפנים. אז עשיתי מבחוץ. שימחתי אותי בשיער צבעוני.
בכול יום הוא מעורר חיוך אצל מישהי, מישהו, ילדות ובכלל... נותן פתח לאנשים לחייך, להביט בעיניים ולפצוח בשיחה. פשוט העולם שאני מבקשת לי. בני, שחווה מספר מקרים כאלה טוען, שבעזרת השיער הזה אפשר להביא שלום עולמי.
אז, מה משמח אותך היום? אפילו בקטנה! תני בך שמחה