מי אשם?

מי אשם

זה בגללך. באשמתך. את.... אתה....

משהו מציק לי. ואני לא עוצרת לבדוק מה קורה. החיים דורשים תפקוד מלא. הרגש יחכה. הבהירות תמתין.

אבל זהו, שלא.

כשאני לא בהקשבה, מתחילה להתפתח בתוכי טינה. חוסר וודאות וחשש הופכים לכדור לבה של תסכול וזעם. לאן אכוון אותו? למקום הכי קרוב ובטוח- האיש/ה שאתי.

אם זה לא באשמתי זה בטח באשמתו/ה...

אני לא עוסקת הפעם בחוזים הנשמתיים, עליהם כבר כתבתי רבות. בקצרה- אתם ביחד, כיוון שהתחייבתם להתפתח יחד. וכמו כול נשמה טובה, תמצאו את הדרך להעיר את מי שלצדכם...לא תמיד בעדינות. לכן, העבודה היא לחזור בכול פעם פנימה.

אני מדברת על ההסכמים היום יומיים, עליהם חתמתם כאן, בעולם הפיזי. כמו- אני יוצאת ללמוד ואתה מפרנס. אני עובדת ואתה עם הילדים. שנינו עובדים מספר שנים כמו משוגעים וקונים בית....

אתם יכולים לדמיין את כול החוזים הללו, כרקע של הזוגיות שלכם. נדמה, שהם יספקו לנו שלווה.