מחר בי"ס
מחר שוב ישלחו ילדים למערכות. אני כבר ילדה גדולה וגם ילדי בגרו, ועד היום צרובות בי חוויות קשות ממה שנקרא "מערכת החינוך". שולחת מכאן קול קורא לכם, הורים יקרים, שכול כך אוהבים את ילדיכם.
שימו את נפשם ראשונה. ממילא אין כזה דבר חינוך. יש דוגמא אישית ויש אהבה.
הם לא עצלים, פשוט משעמם להם.
הם לא פוטנציאל בלתי מנוצל. רוב בתי הספר לא למדו לעבוד עם הפוטנציאל השונה של כול ילד.
הקשיבו להם. אם לא טוב להם לקום בבוקר, זה לא המקום עבורם. דעו אתם מה מניע אותם, מה מגרה את חושיהם, מה גורם להם לרצות. זה המקום שלהם.
האמינו להם. יצר ילדיכם טוב מלידתם. עד ואם יוכח אחרת האמינו להם. אם הם משקרים, הם כנראה במלכוד. משהו לא עובד עבורם, והם מנסים להשביע את רצון כולם. חבקו אותם.
הפרידו בין ילדיכם לבין הצורך שלכם בהצלחתו, באושר שלו ובמה זה אומר עליכם כשהוא לא...
והירגעו. קודם כול הירגעו. הצלחה (מה זה בכלל) בבית הספר כול כך לא מנבאת מה יקרה בחיי ילדיכם. יש אין ספור דרכים להתפתח, ללמוד, לאהוב.
שנה של אהבה בכול.
מכתב לבני
כול המתחולל סביבך
הוא פוטנציאל נתיבים המובילים לאינספור מחוזות לחקירה אטומים של ידע שתולים בנחלות נשמות בדרך כמוך
אם תשכיל להאזין גם בחוץ גם בפנים עשה זאת
אם החוץ יבלבל יזרע הרס באמת העמוקה שלך בידיעה הצרופה בך היזכר אין היודע טוב ממך אין היודעת עבורך
צלול שלה אוצרך גם אם לא מובן לא מוכר לא כלול בתוכניות הליבה דבק בו לטש אותו הנח לו בין גלי לבך אחרי השמש אחרי הסערה מה שייוותר הוא האור שלך