משמעות
בימים שחדר הטיפולים שלי מלא בכן והטלפון לא מפסיק לצלצל, קל לי מאד להרגיש משמעותית. ואז מאושרת. הרי ידוע, שמדד האושר עולה ביחס ישר למדד המשמעות.
התקופה הראשונה, אותה אני זוכרת, בה התקשיתי להיות מאושרת, הייתה כשילדי היו צעירים מאד. כשהייתי בבית רציתי לעבוד וכשהייתי בעבודה רציתי להיות אתם.
כשהאושר שלי תלוי במשמעות, והמשמעות שלי תלויה באפשרות לתת מעצמי, האושר שלי תלוי בדבר.
אנחנו פוגשות את הפחד מחוסר משמעות כאשר איבדנו מקום עבודה, חבר, אהובים. כאשר מתרחש שינוי גדול בחיים.
כשפחד מתחיל לחגוג בראש, הוא אוהב חברה. וכך הוא מזמין לחגיגה את הפחד מהלא נודע ואת הפחד מהמוות. יכול להיות, שבסך הכול עברתי דירה, כי רציתי. השינוי לוקח את הזמן שלו, החגיגה בראש מתחילה, ודירה חדשה הופכת ל "מה שווים חיי?"
אני לוקחת את הזמנים הללו לעבודה.
קודם כול בודקת ממה נבהלתי. מה סיפק לי משמעות כל כך גדולה ונעלם. בוחנת האם אני עדיין מעוניינת בו (לפעמים מה שנעלם, נעלם כי זמנו תם). לא- משחררת בתודה. כן- מנצלת את התקופה להעמקה בו. רוצה עוד טיפולים- מעמיקה לעבודה בתוכי, או לומדת משהו שמזמן רציתי. והנה התפנה לי זמן. רוצה אהבה חדשה- אוהבת את כול מה שאפשר.
מה שהכי עובד עבורי בכול פעם, הוא הכאן ועכשיו. הידיעה כי מה שמתרחש בחיי כרגע הוא המשמעותי. אני מאפשרת לו להיות- לעורר בי מחשבות, תחושות ורגשות. חיה את הרגע ואת מה שהוא מביא, ושם שמה את המשמעות: את הזמן שלי, האנרגיה שלי, הטוב שלי.
לעתים מה שקורה כרגע הוא בדיוק מה שאני רוצה ולעתים נדמה לי שלא. הראש ממשיך לחלק ולקטלג. בלב אני יודעת שמה שיש כרגע הוא כול מה שיש, ואני שותפה ביצירתו.
כשאני בלב, כול החיפושים מיותרים. אני בבית. במשמעות. באושר.