לב סגור

קמתי בבוקר
ולא יכולתי לחוש
את יפי הבריאה
זה סימן ש
סגרתי את הלב
חצי הכוס
נראית ריקה מתמיד
סגרתי את הלב
זה שעורר את כעסי
צבוע כולו שחור
לאן הלך האור
סגרתי את הלב
נשימתי כבדה
אני אוכלת ללא הפסקה
מדברת במקום להקשיב
את השריר תופסת מועקה
סגרתי את הלב
כי נבהלתי
כי פחדתי
כי הרגשתי בדיחה
כי כאבתי
לא ידעתי
דרכי בחשיכה
זה הזמן
לפקוח עיניים טובות
לאט
להבחין שוב
במה שהסתרתי
לבקש להרגיש
את הכמות הטובה
לכלי שלי
לנשום
לנוע
לגעת
לחזור לגוף
מפתח הלב
שוכן בגופי
הנעילה קלה
אני רגילה
על פתיחה לרווחה
יש לשים
תנועה
כוונה
ותפילה