התרחקנו

התרחקנו

כול מגע קטן מעורר אותו מינית. אני רוצה חיבוק והוא חושב

שאני מתחילה אתו.

רוצה לאחוז בידו והוא רוצה שאאחוז באיברו. אז אני לא נוגעת בו יותר.

היא נרתעת ממני. אני רוצה לגעת בה, להראות לה שאני בשבילה,

והיא מגיבה כאלו ראתה שד. אז אני לא מנסה יותר.

אהובי ואני חולקים מיטה שלושים ושש שנים. כול אחד מאתנו חווה התרחבות והתכווצות. פעימה, אשר בתורה, משפיעה על כמה אנחנו קרובים או רחוקים זה מזו. וכן, גם אנחנו חווינו את הקצר הזה.

התרחקות כזו לא מופיעה ברגע. היא סימפטום של חוסר תשומת לב והקשבה. לצרכים שלי ושלך. לדומה וגם לפער ביניהם. בינינו.

אם זו החוויה בזוגיות שלכם, אני רוצה להרגיע. אם יש רצון כנה ואהבה, ניתן לעשות ריסטרט.

התחילו מההבנה שההקשבה השתבשה. אי אפשר להמשיך באוטומט. זמן לשים כאן תשומת לב. ובמקום שהגופים אינם מתקשרים יש לחזור למלים.

כיוון שהאישה היא זו שקובעת את קצב ההתקרבות וההתמסרות (כן, הצב לא יכול להיות ארנב), עשו לכם לעת עתה מנהג (עד, אם בכלל, שהאישה תרצה לוותר עליו): אתם נפגשים. ללא אג'נדה מינית כלל. ללא ציפייה וללא Dead line . אך ורק מתוך הרצון להתוודע שוב זה לזו. הגבר מוותר על רמיזות, גופניות, מילוליות ואחרות, על רצונו במין. (ואם יש כזה, הוא מספק עצמו בעצמו).

כך ייווצר שוב מרחב בטוח עבורה, לגעת ולהינגע. היא תוכל לעזוב את החרדה ולהתמסר לקרבה.

יהיה לכם מקום לדבר את צרכיכם ורגשותיכם.

מפגש מיני יתרחש, אך ורק לאחר שהאישה תביע רצון ברור, מיוזמתה.

בואו ניפגש בָּאַהֲבָה. טיפול זוגי שונה ועוד הרבה.