לריב
אתם לא מיוחדים. רוב הזוגות רבים. או מתווכחים. או מתרחקים.
ריב מתחיל בפער. חלק מהחיכוכים נגרמים על ידי הפערים,
הקיימים בתוך כול אחד מאתנו - בין המחשבה לגוף, המודע והלא מודע,
מצב הגופים השונים- פיסי, רגשי, מנטלי ואנרגטי... כאן אנו בשירות, מאותתים זה לזו, לעיתים עד חורמה,
על המבקש התייחסות בתוכנו.
חלק אחר איננו מראה למתקיים בי. חלק זה מביא אל האור את המקומות, בהם אנו מאד שונים. שם הצורך שלנו אחר וחוסר ההבנה גדול.
רכיב חשוב בזוגיות ארוכת שנים, הוא ללמוד כיצד להתנהל כאן. או אז, ניתן להגיע למצב, בו רוב הקונפליקטים נפתרים ללא מריבה, ואלו שמגיעים למריבה לא ממוטטים את הבית.
איך ? לשכוח את הרעיון של מערכת יחסים הרמונית, טלפתית, המתפתחת מעצמה. ליחסים ארוכים חיים משלהם, עליות, מורדות, מצבי צבירה ורוח מתחלפים.
עבודת מודעות היא עבודה לחיים. מצאו את הדרך שעושה לכם את זה. הכירו אתכם, את הצרכים, הרגשות שלכם, מערכת האמונות והמפה האנרגטית שלכם. קבלו את היתרונות והמגבלות שלכם, למדו לעוף עליהם.
עכשיו אפשר להתפנות באמת, להכיר לעומק גם את האהוב/ה. ללמוד לעוף על המגבלות והיתרונות שלו/ה.
אי אפשר לשנות מישהו אחר. אי אפשר לשנות מישהי אחרת. שינוי הוא בחירה פנימית שלך עבורך בלבד. הבחירה היא בין לאהוב אותם כמו שהם או ללכת.
צאו מנקודת הנחה שאף אחד לא מבין אתכם ללא מלים. תופתעו לטובה כשכן. למדו איך לתקשר את הרגשות והצרכים שלכם, במקום להביא ביקורת (ואם אתם כן אנשי ביקורת- הביאו אותה כשיש פתיחות לקבלה. כשאין- אתם רק מאווררים כעס).
בחיים הפיסים אתם לא שני חלקים של אותו שלם. (רק בתמונה הגדולה של האחדות). אין אמת אחת. להגיע עם הצורך להוכיח שאני צודקת, הוא בזבוז זמן. מועיל יותר להגיע עם הבנת הפער בין האמיתות שלנו. לפתוח מרחב הקשבה, ולמצוא פתרונות, אשר יתאימו לשנינו.
פשרות. ויתורים. קו אמצע. לפעמים לא פשוט למצוא אותם. למדו לזהות למי הנושא עקרוני יותר. בגופו של מי מכם האיכות המסוימת אינה חדלה לרגע. שם מקום הפשרה שלכם.
שימו לב- הפער מתקיים גם ביכולת ובכלי ההבעה שלכם, בקצב ההבנה וההחלטות.
Win- Win – כאשר החיכוך מסתיים, על שניכם להרגיש שזכיתם. הזכייה אינה בהכרח העניין אליו שאפתם בתחילת הוויכוח. תחושת הרווחה, ה- Well being של שניכם, היא המאפשרת את המשך הזוגיות הטובה. האם אתם רוצים בשותף רמוס או מטופח?
לרוב הזוגות דפוסי התנהגות קבועים, בשלום וגם במלחמה. כשמזהים אותם, ומתחילים לפרק אותם- האוטומט משתנה ונפתחת דרך חדשה. אני פוגשת רבים, להם חלוקת התפקידים הבאה: האחד כועס, נעלב, מתכנס, שותק ומגיע עד פאסיב אגרסיב. השני מתוסכל, מתחמם ולבסוף שורף בכעסו כול חלקה בזוגיות.
כשאנחנו לומדים לזהות את ההתנהלות שלנו ושל השותף, אנחנו נפגעים פחות, מגיעים פחות לקצוות ולומדים איך ומתי לתקשר.
כעס הוא חבר טוב. כשהוא מגיע מומלץ לחוש אותו. ואם אתם יכולים- לעבור עמו תהליך התבוננות לבד. לאחר שאני מבינה מה העבודה שלי – בתוך עצמי ועם השותף- להביא את הנושא לשולחן.
אני מהטיפוסים שאוגרים, מתפוצצים ומרססים את כול הסביבה. כאשר אני לא מצליחה להתאפק, ולעבור את התהליך- אני סופרת עד עשר ונושמת. זה זמן חשוב, אשר מאפשר לי להיזכר- זה האיש שאני אוהבת. יכול להיות שהוא לובש כרגע את פניהם של אויבי כולם, אבל אני כבר יודעת- בתוך החשיכה והפחד יושב המלך שלי והמלכות שלנו.