היקום כולו אנרגיה. אנחנו אנרגיה. אני עובדת עם אנרגיות,
חשה אותן, רוקדת אותן, מתערבלת בהן.
בחדר השינה שלנו ניצבת פינת זוגיות.
מעין מקדש קטן לטיפוח האנרגיה המשותפת.
תמצאו בה נרות- אדום לאנרגיה הנשית ולבן לזכרית, קריסטל רוז קוורץ (אבן אהבה),
ספר שכתבתי, העוסק באהבה ומיניות מקודשת ועוד פריטים ששנינו מוקירים. אני מנקה אותה, מדליקה אש, עוצמת עיניים ומקדשת. הכול טוב.
תחת צד המיטה של אלי הוא מניח פריטים. במבט ראשון הם כמעט סקסיים.
אזיקון. לא מצופה פרווה ורודה. והאמת- גם לא מיועד למפגשים שלנו. לצדם סכין וכידון. צידה לדרך. אולי תעזור לתחושת הביטחון. ללילה טוב.
נימוסים והליכות/ במיטה עם אלוהים/ גבריאלה שיר
ביחד כל כך הרבה שנים
אילו היינו רכב- הקילומטרז' על הפנים. היינו זה לזו מאהבים, מורים, אחים חולקים רעיונות וערכים. ובדרך ההליכות איבדנו נימוסים.
חשבנו שכבר הכול ראינו שמענו, הבנו. עוד לפני שיפתח פיו לפני שתאמר דברה אני אדע. איזו אשליה נהדרה!
שתי נשמות הסכימו יחד למשחק להיכנס- לא פחות מנס. רכבת ילדים רכבת הרים רכבת שדים ואנחנו מתמודדים- לא פחות מנס.
עונג, כאב, עצב ושמחה, אתה בלב שלי אני בלב שלך. לא פחות מנס.
אתה לא מובן. אני לא מובנת. אנחנו לא מובנים מאלינו. וכמו זרים אירופאים אני מחזירה את הנימוס לחיינו. שלום אהובי, מה שלומך? נמסטה אתה רואה אותי אני רואה אותך. תודה שאתה כאן, סליחה ששכחתי בחלוף הזמן. בבקשה- לא עוד אחים, שותפים לעסק. בבקשה רק איש ואישה באהבה ובחשק.