ללא מסיכה

אמא אדמה לא מענישה אותנו. בדיוק כפי שאבא בשמים לא עוסק

במקל וגזר. הם יצרו את היקום הזה. והם נותנים לנו להתקיים בו.

האהבה שלהם נצחית.

הם אהבו אותנו אז והם הם אוהבים אותנו כעת.

אמרו לנו שעונש מגיע לחוטאים. החטא שלנו הוא שכחה.

על שכחה לא מלקים. לשוכחים ממתינים.

בקיום שלנו יש בחירות. ולכול בחירה יש תוצאה.

אלפי שנים למדנו שאין מספיק לכולם. תודעת חוסר מייצרת פחד, שנאה וחוסר ביטחון .

למדנו לפחד מכול מי שהיה אמור לגונן עלינו- הורים, מורים, מנהיגים ומשטרה. מתוך הפחד הנוראי צמחה הישרדות, וכך בחרנו כיצד להתייחס לאחינו האנושיים,

לבעלי החיים ולאדמה כולה- הסכמנו להפרדה, אנסנו, רצחנו, בזזנו, התעלמנו.

והתוצאות כאן.

יש לנו תיקון גדול לעשות. הקולות מבחוץ מספרים לנו שהוא יקרה בשיטות הקודמות.

ולא כך הוא- שינוי לא יגיע מתוך אותם פחדים ולא מהישרדות. אם נבחר באותה בחירה נקבל את אותה תוצאה. ההפך מפחד ומהישרדות הוא אהבה וחיים.

אנחנו יצורים חכמים, מוארים ויצירתיים. רק הביטו בחודשיים האחרונים:

אמרו לנו לחבוש מסיכה, מיד צצו המעוצבות והמגניבות. אמרו לנו לשבת בבית ולהתרחק מאהובינו- מיד כבשנו את הזום.

מה יקרה אם נפנה את התכונות המופלאות שלנו לבחירות שתומכות בחיים ובאהבה?

נעשה טוב, נקשיב לגוף שלנו, נבחר מהסמכות והידיעה הפנימית שלנו, נחייך לזרים?

הסתרת הפנים יוצרת עוד פחד. הפחדה מכוונת היא מחלה. מסיכה שחונקת אותך, לא טובה לך. אימוג'י מחבק לא מחליף חיבוק. חוסר מגע הוא מוות.

אהבה היא קרבה.

אנחנו אהובים ואהובות.

הגיע הזמן שלנו לחוש זאת בכול תאי גופינו. לבחור וליצור משם.

אני אוהבת אותך

אהבה היא קרבה.

אנחנו אהובים ואהובות. הגיע הזמן שלנו לחוש זאת בכול תאי גופינו. לבחור וליצור משם.

אני אוהבת אותך