סקס בדייט ראשון- משחק הצייד
כנראה שאני האישה הכי לא מתאימה לכתוב את הפוסט הזה.
אני ואהובי חברנו זה לזה בגיל 18, כך שהניסיון ממני והלאה.
עם זאת, אני חוזרת ופוגשת את הדיון הפנימי הזה אצל חברותי, במעגלי נשים ובחדר הריפוי שלי. נשים בכול גיל, רווקות, פרודות וגרושות. וכשכך קורה, אני יודעת שנקראתי לחקירה.
השאלה היא האם אנחנו חופשיות לסקס כזה, כשאנחנו מעוניינות, או שבכך נבריח את הגבר, שבא על סיפוקו, בחזרה לשדות הצייד.
בדרך כלל, בכול נושא, מתנהל בתוכי דיון רב משתתפות. בשיח הזה הקהל וריבוי הקולות מצליחים לבלבל אותי ולהאפיל לעתים על קולה של נשמתי היודעת.
קולם של מורים, מנהיגים דתיים ואימהות מודאגות מעולם ישן, בו כול תפקידה של אישה התמצה במציאת חתן, מצווה עלי לסגור את רגלי, להתכסות ולחכות לחוזה בין אבי לבעלי.
את זוכרת, בביה"ס, איך הרגשת כאשר נערים שגילו את מיניותם היו "גבר גבר" ונערות שחפצו בחוויה דומה היו שרלילות? קולה של הפמיניסטית מתריע.
תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת. כמה שנים את מנחה נשים? הקשיבי רק לקול שלך, זה שיודע.
עולם חדש, יחסים חדשים בין גברים ונשים, מיניות חדשה- בזה את מאמינה, לשם את חותרת, אז איפה השאלה בכלל? אם יש ידיעה, מודעות והסכמה הדדית, הכול בסדר. אין טעויות. מקסימום מחר נתמודד עם הרגשות שהחוויה תעלה.
גברים ונשים הם שונים. לנו יש יכולת להתנהל בשפה שהם מבינים. הם נועדו להזריע, כמה שיותר. הם נועדו לצוד. הם אוהבים אתגרים. כיבוש. כשאני טרף קל, משימת הצייד מסתיימת ברגע ועליו לעבור לאתגר הבא! מרעימות עלי בקולן מורות דרך ושדכניות.
אני הלא עושה שימוש בשפה מעט שונה, באנרגיה שונה, אפילו בשפת גוף משתנה בין טיפול אישי לעבודה עם קבוצה גדולה, בין מבוגר לילד, בין הנחיה של ריקוד לזו של מדיטציה שקטה. לא עם כל חברותי אני מדברת על אותם נושאים, למדתי מפתחות שונים לאנשים שונים, אני יודעת מתי אהובי מסוגל להקשיב לי ומתי הוא נעלם....אולי זה מתאים גם כאן? ואולי זה קולה של גבי המרצה, הזקוקה לאהבה, המרים את ראשו?
והאמינו לי, זו רק דוגמית מהמערך התוקף.
אז מה אני עושה, ללא התנסות אמתית ותחת חשש להתחרשות? חוזרת אלי הביתה. לסיפור שלי, למערכת האמונות ולדרך הרוחנית, אשר מיטיבה עם כול מימד שלי ושל סביבתי בעשרים השנה האחרונות. בתקווה מבוססת, שזה יעבוד גם כאן.
כולנו ברואים של אהבה. בתוך תוכנו אנחנו רוצים לחזור להתאחד בתוכה. אחת הדרכים לחוש בה, היא האיחוד המקודש בין אישה וגבר.
בדקי כוונותיך. עמוק ואמתי בתוכך. כדאי לדעת מה את מביאה למפגש, כי עם אותה מתנה, מועצמת לך ולעולם, גם תצאי ממנו.
רצית ביחסי המין ואת שלמה עם החוויה?
רצית, אך בתוכך שולטת האמונה כי מין כזה הוא רק לגברים, או אסור...
לא רצית וריצית?
הגעת מתוסכלת מכול המין הגברי?
את כאן כדי למצוא את "אהבת חייך"?
אם הכוונה שלך מתאימה לך- נפלא. אם לא- שחררי והתכוונני מחדש. מה אני באמת מזמנת. המפגש יהיה השתקפות שלך.
פועל יוצא של האמונה כי גברים הם ציידים הוא: אני טרף. לא יודעת מה אתך. אני מוותרת. מודעות של טרף כוללת בתוכה פחד מוות, בריחה, הסתתרות. מודעות של צייד כוללת בתוכה כוחניות, הרג, שליטה.
כשיד אחת אוחזת ברובה, משתתפת בעונג רק יד גברית אחת. כשאני מסתתרת, יש בי חלקים, שאינם זוכים במתנות האיחוד.
צייד וטרף הוא משחק זוגי. אולי, אם נשים יניחו לצד הנטרף, לא יהיה מקום לציידים? (אם בא לי לשחק באופן מודע בהרפתקת צייד- טוב... זה סיפור אחר).
תיאוריות רבות מדברות על הצורך בקוטביות בין הגבר והאישה, כדי שהמפגש המיני יהיה מספק. נכון, אנחנו שונים, אבל, עבורי, נכון גם שכול השוני יושב על בסיס מופלא של אהבה וחמלה. אני מרגישה, שבמפגש בו משתתפים, נוסף על הגוף הפיזי, גם הגוף הרגשי והאנרגטי שלנו, אין לי צורך בקיטוב הזה. אני זורמת עם האנרגיה בין הצד הנשי, המתמסר, המכיל, המתנועע, לזכרי הנוכח, הבהיר, המאפשר....
את מאמינה שזה יכול לקרות במפגש ראשון? את מייצרת כאלו? נהדר. זה בלתי אפשרי? אז אולי ניתן קודם לעוד גופים שלנו להתקרב ולהכיר?
בכול מפגש מיני אנחנו מקבלים מתנות מהשותפ/ה, שנשארות עימנו. מהאנרגיה שלו/ה, מהדי אנ אי..... הרגישי אותו- האם את רוצה לקבל ממנו? לתת לו?
גופך הוא מקדש. את ורק את בוחרת מי מבקר בו. דעי מה הפילטרים שלך, מה מתאים לך ומה לא. קבלי באהבה גם תחושות של בחירה שגויה. לעתים אנחנו לומדות בדרך האלימינציה...
אז מה עם הספונטניות? שואלת אותי הרוח החופשיה שלי.
אולי ספונטניות תעבוד נפלא לאחר שאדע מה אני מבקשת לי ומה לא. מאד קל לבדוק- האם טוב לך לאחר מפגשים כאלו ? המשיכי. לא? חפשי נתיב אחר. ואולי ספונטניות לא ממש הולכת יד ביד עם שהות במקום קדוש?
וקול אחרון חביב. לאורך חיי, כאשר חוויתי חרטה על התנהלות שלי, תמציתה תמיד הייתה אחת- לא הייתי נאמנה לעצמי.
את לא יודעת מי היא עצמך בנושא הזה? נפלא, בדקי. העצמי הזה גם יכול וזכאי להשתנות בכול עת. אני חייבת לו מודעות.
את כן יודעת? יש! עכשיו, האם את רוצה להגיע למפגש בעל יכולות בריאה מדהימות (כול מפגש מיני הוא מפגש בין שני יצורים בוראים) כשאת בתחפושת? האם את רוצה להשתתף במשחק הצייד? האם את רוצה שותף, שאינך מאמינה ביכולתו להכיל את מי שאת באמת?
האם את שלמה עם ההחלטה לחכות, או להביא עצמך במנות קטנות, או באנרגיה שונה מזו שלך?
האם את רוצה להיות כול כולך?
רק את יודעת.
הידיעה הפרטית שלי לוחשת לי: זיוף יביא זיוף, אמת תביא אמת.
אני מזמינה אותנו להביא אמת חדשה.
באהבה