top of page

איך אומרים "אני אוהב אותך" בכתב יתדות

איך אומרים "אני אוהב אותך" בכתב יתדות

אנחנו חברה שהולכת ונעלמת לעצמה. הרבה מאתנו נמנעים ממפגש פנים אל פנים. מסתפקים במפגשי חובה, בעבודה למשל.

פעם המצאנו את הטלפון. ובהתחלה הוא דווקא קירב בין רחוקים.

ואז הגיע הסמארטפון, שמצליח להרחיק בין קרובים ורחוקים.

תקשורת בין בני אדם מורכבת מכל כך הרבה פרטים. מלים, שפת גוף, מבט עיניים, אנרגיה, מגע, הבעות פנים. גם כשאנחנו מתקשרים פנים אל פנים, אנחנו פעמים רבות לא מבינים. לא מצליחים לאמר בדיוק מה שהתכוונו. לא מפענחים נכון את שנאמר לנו. וזה עוד כשאנחנו באמת בהקשבה.

הפכנו עצלים במערכות היחסים שלנו. יש בינינו רגעים נעימים, כמו יום הולדת, ורגעים פחות נעימים, כמו עימותים. פעם, כשנמנענו מפגישה, דיברנו בטלפון. בעידן המסרונים ירדנו שלב נוסף.

מה נעים לך יותר? אימוג'י של עוגה מרקדת או לשמוע את קולה של חברתך מברכת אותך מליבה? מעשה אהבה או סקס בטלפון? דמיינו מפגש בין אנשים, בו במקום לדבר או אנו מגישים זה לזה סמלים. במקום חיבוק אנחנו מגישים את המלה "חיבוק". לי זה מרגיש משעמם, מצומצם ומנוכר.

ויכוח, עימות, מריבה... לא כייף. שנים ניסיתי להימנע מהם, אך לעתים הם כאן. כשאנחנו מקיימים אותם פנים אל פנים, עומדים לרשותנו כול כלי התקשורת שכול אחד מאתנו פיתח לעצמו. יש פחות טעויות. פחות הימנעות והתחמקות. אנחנו שמים את עצמנו באמת במצב שקורה כרגע. לפעמים כדאי להמתין רגע לפני שעונים, להקשיב החוצה ופנימה. המקלדת רצה הרבה יותר מידי מהר.

ואם לא- אנחנו כותבים את זעמנו. וגם אם הכתיבה שלי מדויקת, היא עדיין רק מלים כתובות. הסיכוי להבנה של שני הצדדים קלוש, וכך גם הסיכוי לפשרה, שלום ושלווה.

הודעות מצוינות לסיכום פרטים, מועדים, העברת מידע לא אישי בקבוצה. פייסבוק נפלא לתקשורת המונית. אבל ניהול יחסים אישיים ב Whatsupp? אז היא כתבה לי ככה, אז הוא רשם לי ככה, אז כתבתי לו, אז היא רשמה לה... (לא יכולה עם ה"רשמתי" הזה)... וכך נעלמים להם "הרגשתי", "חשתי", "נעצבתי", "שמחתי"... שעות עוברות בנסיונות להבין "מה את חושבת שהוא התכוון"?

אני פוגשת זוגות, שמרבית התקשורת ביניהם נעשית במסרונים. זה חביב כשאתה רוצה להזכיר לי כמה אתה אוהב אותי, סתם כך במשך היום. פחות מתחברת לתקשורת זוגית בה זהו הצינור העיקרי.

בכתב היתדות היו 2000 סימנים. אנחנו החזרנו לחיינו עיגולים עם הבעות פנים סטריליות וקקי מחייך. כולם נחמדים כתוספת, אבל לא כמנה עיקרית.

אני מזמינה אותנו לחזור להיפגש באמת. עיניים בעיניים, לב אל לב.

באהבה

גבריאלה גבי שיר

מרפאה, מטפלת, מורה, מתקשרת, כותבת, נושמת, רוקדת...

bottom of page